הכל בתאכלס התחיל לפני איזה 2 עשורים כשהכרנו לראשונה, אבל לא נכנס לסיפור הזה עכשיו.
(אולי יותר מאוחר, ראו ב- אנחנו כצוות)

אז בואו נקפוץ לדברים הרלוונטיים –

תמיד אהבנו רכבים, כל אחת בדרך שלה
אחת מאיתנו כבר סיימה בהצלחה הנדסאי מכונאות רכב (תגלו בהמשך מי) והשנייה פשוט אוהבת לעבוד עם כלים ולהתלכלך אז זה עובד לנו טוב ביחד

* אל תדאגו, אפשר גם לעבוד עם כפפות ולק ג׳ל,
אנחנו סתם שרוטות…

אבל הרבה לפני שבכלל היה לנו מושג
היינו שתי ילדות בנות 20
משוחררות טריות
שסוף סוף חסכו מספיק כסף
כדי לקנות את הרכב הראשון שלהן ביחד

(אז היינו גם שותפות לדירה אז זה עבד יופי)

בדיעבד, הרכב שקנינו היה פח אשפה.
הבחור שמכר אותו הציג לנו אותו כאילו הוא מוכר לנו מינימום פרארי
לא היה לנו מושג מה לבדוק, מה לחפש,

מבחינתנו אם הרמקולים ברכב היו טובים והנסיעה הרגישה חלקה – זה היה לנו מספיק.

המוכר של הרכב דיבר בכזה ביטחון
וזרק לנו מילים שלא היה לנו מושג מה הן אומרות,
שאכלנו את מה שהוא אמר לנו בלי מלח.

כמובן שצצו ברכב תקלות ברכב על ימין ועל שמאל
ואנחנו…
(חיילות משוחררות בלי שקל על אתן יודעות מה)
לא יכולנו לטפל בו במוסך כל הזמן
ונראה לנו שלהורים שלנו בשלב מסוים נמאס
לשמוע כל הזמן על כל התקלות האלה וגם לשים לנו על הרכב הזה כל כך הרבה כסף.

אנחנו חושבות שהוצאנו על
תיקונים ב-3 חודשים
יותר מחצי מכמה שהוא עלה לנו.

אז החלטנו שדי. 

אנחנו מתחילות לנסות לתקן לבד
כי התיקונים האלה שרפו לנו את הכסף לשכר דירה בסופו של דבר.

אבל רגע… זה לא נגמר שם.

בגלל שלא ידענו לזהות תקלות בזמן
מפה לשם התחמם המנוע, אנחנו המשכנו לנסוע בלי לשים לב בכלל
והמנוע נשרף וסיים את חייו תוך 3 חודשים.

להחליף אותו היה עולה יותר
מכמה שהרכב עלה לנו
אז מכרנו אותו לחלקים בשביל
1,000 ש״ח מסכנים.

10,000 ש״ח שנזרקו לנו לפח.
ברגע.

הרבה יותר אפילו, אם נקח בחשבון את כמה שהשקענו על כל התיקונים…

אז הלכנו לחפש רכב אחר, הפעם חכמות יותר.
עשינו לנו רשימה מסודרת של כל מה
שאנחנו רוצות לבדוק
אחרי התייעצויות עם חברים ועם ההורים

ומצאנו רכב ב- 6,000 ש״ח במצב
ממש ממש טוב!

בדקנו הכל מהכל!
הדבר האחרון שהיה לנו אכפת ממנו הפעם – 
זה הרמקולים.
גם הוא היה צריך מוסך מדי פעם כמובן
 (אין מזה מנוס לצערנו)

אבל אז פתאום נחשפנו לבעיה אחרת

זורקים עלינו כל מיני תיקונים
שאנחנו בכלל לא צריכות!!!

ברגע שהתחלנו להעמיק עוד ועוד בתחום הזה
קלטנו שפשוט מאוד –
עושים עלינו סיבוב.

״אתן חייבות לעשות את זה״ 

שמענו את זה כל כך הרבה פעמים…
ותמיד האמנו לכל מילה
כי למה שבעל מקצוע יגיד לנו משהו לא נכון?

אבל למדנו, והבנו, בדרך הקשה –
לא לכולם יש את אותם הערכים כמונו.

ועוד לא דיברנו על זה שרק בגלל שאנחנו
שתי בחורות צעירות –

בכל ניסיון להביע דעה
ולא משנה באיזה עניין –
מיד ביטלו אותנו על הסף.

שזה בכלל היה מתסכל בפני עצמו.

אז נכון אתן בטח תגידו 
״לא כולם כאלה״

וזה נכון!

בימינו אנחנו עובדות עם מוסכים מאוד ספציפיים,
כאלה שגם מסבירים ומלמדים אותנו על הדרך,
כאלה שמדברים איתנו בגובה העיניים

אבל לצערנו
הם נדירים וקשים למציאה.

אגב הרכב ההוא החזיק איתנו מעל שנה, וגם אז – 
מכרנו אותו כמעט באותו מחיר שקנינו אותו,
כי הוא היה במצב מעולה!

אין תחליף לתחושת העצמאות המטורפת שקיבלנו
בימינו אבא מתקשר אלינו לעזרה ולא להפך

(שזה כנראה אחד הדברים שיותר
היו שווים את הידע הזה…)

אנחנו מרגישות מוערכות יותר,
חזקות יותר, עם ביטחון.

אף אחד לא יכול עלינו.
לא במעמד קנייה ולא במוסך.

אין יותר פאניקה כשיש פנצ׳ר
ואין יותר חרדות כי יש רעש מוזר שיוצא מהרכב

אחד הדברים הכי חשובים שהבנו בדרך,
הוא שזה תחום שפשוט לא מספיק מדברים עליו
רק ההורים שיודעים קצת מעבירים את זה הלאה

וגם אז – לרוב יעבירו לבנים ולא לבנות.